top of page
חיפוש

התיישבות על הירח: איך בונים בית במקום שאין בו אוויר / איל בן זאב

29 בספט׳
זמן קריאה 5 דקות

בין ביקור לבין מגורים יש הבדל אחד גדול, והוא כלכלי. התיישבות היא סיפור אחר - כל דבר שמחזיק אדם בחיים חייב להגיע מכדור הארץ במחיר אדיר לכל קילוגרם, או להיווצר במקום. הזה מסביר כמעט כל החלטה בתוכניות הירח של ימינו: איפה נוחתים, במה משקיעים, ומי השותפים.


נתחיל במיקום. אפולו נחתה באזור קו המשווה הירחי; היעד היום הוא הקוטב הדרומי. הסיבה היא גיאוגרפיה של אור וצל: אל קרקעיות מכתשים מסוימים השמש אינה מגיעה לעולם, ולכן ניתן למצוא שם קרח מים, ואילו רכסים סמוכים נהנים מתאורה כמעט רציפה, כלומר אנרגיה סולארית יציבה. מים על הירח אינם רק שתייה, הם גם מיגון מקרינה, וכשמפרקים אותם לחמצן ומימן הם הופכים לדלק רקטי. זו הסיבה שאותם מכתשים אפלים נחשבים לנדל"ן היקר ביותר במערכת השמש הפנימית.

 

בסיס ירחי מורכב מחמש מערכות, ולכל אחת שחקנים משלה: הובלה, מגורים, אנרגיה, תקשורת וניווט, ומשאבים מקומיים. את ההובלה NASA כבר מזמן אינה מפתחת לבדה. במכרז של תוכנית Commercial Lunar Payload Services (CLPS) שירותי הובלה מחברות מסחריות, זכו מספר חברות, ביניהן Astrobotic, Intuitive Machines, Firefly Aerospace, Blue Origin ו-Draper. סוכנות החלל משלמת על הובלת מטענים. את המגורים מספקות שותפות בינלאומיות: איטליה מפתחת מודול מחיה באמצעות Thales Alenia Space, ויפן, דרך סוכנות החלל JAXA בשיתוף Toyota, בונה רכב שיאפשר לאסטרונאוטים לנסוע על הירח בלי חליפות חלל.

 

בהסכם היישום שנחתם בין NASA לממשלת יפן באפריל 2024, יפן מספקת את הרכב ומקבלת בתמורה שני מושבים לאסטרונאוטים יפנים על פני הירח, כאשר אחד מהם צפוי להיות האדם הראשון שאינו אמריקאי שיצעד על הירח. מדינות אינן קונות כרטיס בכסף; הן מייצרות רכיב שבלעדיו התוכנית של מישהו אחר לא עובדת, ומתמחרות אותו במושבים.

 

שתי מערכות נוספות פחות מדוברות אך קריטיות. הראשונה היא תקשורת וניווט: סביב הירח אין לווייני ניווט כמו קונסטלציית ה- GPS ואין אנטנות, וכל משימה ירחית נאלצת כיום להסתמך על רשת תחנות הקרקע של כדור הארץ. סוכנות החלל האירופית, ESA, השיקה באוקטובר 2024 את תוכנית Moonlight - מערך של חמישה לוויינים (ארבעה לניווט ואחד לתקשורת) בהובלת חברת Telespazio האיטלקית, כאשר SSTL הבריטית  בונה את לוויין ה- Lunar Pathfinder; שירותים ראשוניים מתוכננים לסוף 2028 ותפעול מלא ב-2030. ההצדקה שמציגה ESA היא צפי של יותר מ-400 משימות ירח מתוכננות בשני העשורים הקרובים. השנייה היא הפקת משאבים במקום (in situ resource utilization - ISRU): הקרקע, הרגולית הירחית, מכילה כ-45% חמצן וכל קילוגרם חמצן שיופק שם הוא קילוגרם שלא צריך לשגר מכאן. סוכנות המחקר האמריקאית DARPA (המקבילה למפא"ת במשהב"ט) אף הקדישה לכך מחקר ייעודי בשם LunA-10, שבחן איך תיראה תשתית ירחית מסחרית משותפת (חברת Helios הישראלית מפתחת כור היתוך לרגולית שמפיק חמצן ומתכות מאדמת הירח, ונבחרה לתוכנית).

 

 במקביל, סין ורוסיה מקדמות תוכנית מתחרה בשם ILRS, שאליה הצטרפו מדינות שותפות נוספות.

 

לישראל יש בסיפור הזה נוכחות אמיתית, ולא סמלית. ישראל חתמה על הסכמי ארטמיס ב-26 בינואר 2022. לפני כן, ב-2019, שיגרו SpaceIL והתעשייה האווירית את "בראשית" - ניסיון הנחיתה הרך הראשון בעולם שמומן באופן פרטי, שאמנם הסתיים בהתרסקות, אך הכניס את ישראל למועדון מצומצם ומכובד. בטיסת ארטמיס 1 הוטסה אפודת המיגון AstroRad של חברת StemRad, בשיתוף סוכנות החלל הישראלית, סוכנות החלל הגרמנית DLR, NASA ו-Lockheed Martin. על החללית היו שתי בובות דמויות נשים, "זוהר" עם האפודה של StemRad ו"הלגה" בלעדיה. שתיהן נשאו חיישני קרינה, והתוצאות הראו שזוהר ספגה כ-60% פחות קרינה במעבר בחגורות ואן אלן (חגורות של חלקיקים טעונים המקיפות את כדוה"א). 

 

הירח עובר מהיותו יעד להיותו תשתית - מסלולי הובלה, רשת ניווט, מפעל חמצן ומודולי מגורים. וכרטיס הכניסה אינו דגל אלא רכיב. עבור מדינה קטנה זו דווקא בשורה טובה: אפודת מיגון או כור חמצן יכולים להיות שווים הרבה בפרויקט כל כך שאפתני.

אירועי השבוע בחלל


חברת Redwire נכללה בחוזה מסגרת של Space Systems Command בהיקף של יותר מ-980 מיליון דולר

Redwire הודיעה כי נבחרה כאחת מ-15 הספקיות בחוזה המסגרת מסוג IDIQ בשם NITE-STAR של Space   Systems Command (חיל החלל האמריקאי) בתקרה של יותר מ-980 מיליון דולר. החוזה מכסה תכנון, פיתוח, אינטגרציה, בדיקות ותחזוקה של מערכות חלל וקרקע לתמיכה בתשתיות הבדיקה של הביטחון הלאומי האמריקאי. החברה הדגישה בהודעתה כי אין הכנסה מובטחת בעצם הזכייה - מדובר בחוזה רב-ספקים שבו ההכנסה בפועל נקבעת לפי הזמנות עבודה פרטניות. עבור Redwire זהו מיקום בשוק הביטחוני יותר מאשר צבר הזמנות מיידי

 

חברת Rocket Lab שיגרה את משימת Electron ה-97 עבור Synspective

משגר Electron שיגר למסלול את לוויין ה-StriX ה-13 של החברה היפנית Synspective ממתקן Launch Complex 1 בחצי האי מהיה שבניו זילנד, למסלול נמוך בגובה 559 ק"מ. זו משימת Electron ה-97 במצטבר וה-18 בשנת 2026 - נתון שממשיך לבסס את Electron כמשגר הקל שמשוגר בתכיפות הגבוהה ביותר בעולם. לפי החברה, כל 13 הלוויינים של Synspective שוגרו עד כה בהצלחה מלאה, ובחוזה נותרו 14 שיגורים נוספים להשלמת המערך עד סוף העשור. הקצב הזה הוא הנתון שמעניין בהקשר של המיזוג עם Iridium: הוא מגדיר את קיבולת השיגור העצמית שהחברה תביא לעסקה.

 

חברת Firefly Aerospace השלימה חדר נקי חדש להאצת ייצור חלליות

Firefly Aerospace הודיעה על השלמת חדר נקי חדש בדרגת ISO Class 8 במתקנה בסידר פארק שבטקסס, גדול פי ארבע מהחדר הקיים, בתוך קמפוס בהיקף של כי 13,300 מטר רבוע. לפי החברה, שני החדרים יחד מאפשרים הרכבה מקבילה של עד 12 נחתות ירח וכלים מסלוליים. המתקן ייצר את נחתות Blue Ghost ואת כלי ה-Elytra, כאשר בצבר החברה נותרו חמש משימות ירח חוזיות נוספות מעבר ל-Blue Ghost 1 שהושלמה, וכן שני חוזים מול ה Defense Innovation Unit של משרד ההגנה האמריקאי. ההרחבה מומנה בסיוע מענק של ה- Texas Space .Commission

 

מה קרה בטיסה ה-14 של Starship?

החללית Starship של חברת SpaceX הגיעה לראשונה למסלול סביב כדור הארץ, אחרי 13 טיסות ניסוי שהסתיימו בנתיב תת-מסלולי מתוכנן (עליה וירידה ללא הקפה מלאה של כדוה"א). במהלך ההמראה כבה אחד מששת מנועי הראפטור של השלב העליון, אך ההחדרה למסלול הושלמה בהצלחה. שוחררו 26 לוויינים מדגם Starlink V3 - פריסת המטען המבצעי הראשונה אי פעם ממשגר Starship. המאיץ Super Heavy נחת נחיתת מים מבוקרת סמוך לחופי טקסס. SpaceX קיצרה את המשימה: במקום שש הקפות ונחיתה מול חופי צ׳ילה בתום כעשר שעות, בוצעה יציאה מוקדמת והחללית נחתה באוקיינוס השקט מצפון להוואי.



איל בן-זאב, , MBA M.Sc. יזם ומומחה חלל

 

בברכה,

צוות אקהאוס קפיטל,

 

גילוי נאות: האמור לעיל הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. האמור בסקירה זו משקף את דעותיהם והערכותיהם של עורכי הסקירה ואינו משקף בהכרח את עמדתה הרשמית של אקהאוס קפיטל בע"מ. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה נגיש לכלל הציבור ומידע אחר, לרבות מידע שנאסף ונערך על ידי עורכי הסקירה ומידע הנובע ממקורות אחרים, הנחזה כמידע מהימן, וזאת, מבלי שעורכי הסקירה ו/או החברה ביצעו בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנותו. סקירה זו אינה מהווה אסמכתא ו/או אישור כלשהם למהימנות ולנכונות המידע האמור. האמור לעיל אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע זה או אחר. הדעות והתחזיות האמורות לעיל, עשויות להשתנות ללא כל מתן הודעה נוספת. לפיכך, האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אקהאוס קפיטל בע"מ , וכך בעלי מניותיה , מנהליה ועובדיה, לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם מהסתמכות על האמור לעיל, אם ייגרמו. אין באמור כדי להוות התחייבות לתשואה עודפת ואין בתשואות העבר בכדי להבטיח תשואה דומה בעתיד. אין באמור כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אקהאוס קפיטל בע"מ עוסקת בניהול תיקים ובשיווק השקעות, ולא בייעוץ השקעות. אקהאוס קפיטל בע"מ הינה מנהל השקעות חיצוני לקרן הנאמנות שבניהול מנהל הקרן איילון קרנות נאמנות בע"מ ובעלת זיקה לקרנות הנאמנות להן משמשת כמנהל השקעות חיצוני. אין באמור משום הצעה לרכישת יחידות בקרנות הנאמנות כאמור, רכישה ע"פ תשקיף/דיווחים מיוחדים שבתוקף. אין לראות באמור התחייבות לתשואה עודפת ואין בתשואות העבר בכדי להבטיח תשואה דומה בעתיד.  * אין בביצועי העבר כדי להבטיח ביצועים דומים בעתיד.

 
 
 

תגובות


משרד: 052-3196220

רחוב המדע 8 קומה 5 רחובות ישראל,  7670308

​

אין באמור כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. אקהאוס קפיטל בע"מ עוסקת בניהול תיקים ובשיווק השקעות, ולא בייעוץ השקעות. אקהאוס קפיטל בע"מ הינה מנהל השקעות חיצוני לקרן הנאמנות שבניהול מנהל הקרן איילון קרנות נאמנות בע"מ ובעלת זיקה לקרנות הנאמנות להן משמשת כמנהל השקעות חיצוני. אין באמור משום הצעה לרכישת יחידות בקרנות הנאמנות כאמור, רכישה ע"פ תשקיף/דיווחים מיוחדים שבתוקף.

אין לראות באמור התחייבות לתשואה עודפת ואין בתשואות העבר בכדי להבטיח תשואה דומה בעתיד.

    © 2026 אקהאוס קפיטל 

    bottom of page